#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסוגי טפל?	"1) כשאוכל פת לאחר שאכל דבר חריף, וכן קמח שבא לדבק, וזהו טפל גמור<br>2) כשבא להכשיר ולהטעים את האוכל, וזה אפי' כשהוא הרוב כמו בשמים עם סוכר (שו""ע סי' ר""ג סעי' ז')<br>3) כשרוצה לאכול שניהם, המיעוט טפל להרוב"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמשת מיני דגן?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-6887125276b2d4c490654fc56327d2ed61530b50.jpg"">"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך ברכה אחרונה על הטפל?	"הכל בו היה מסופק בדבר, אבל פשוט להב""י והדרכ""מ (ס""ק א') דהטפל נפטר גם בברכה אחרונה, וכן פסק השו""ע"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם כל דבר ניכר בפנ""ע?"	"הפמ""ג (פתיחה לברכות סעי' י""א) והדה""ח ס""ל דאזלינן בתר הרוב, והחיי""א ס""ל דצריך לברך ב' ברכות, ופסק המ""ב (ס""ק א') דרק יברך על הרוב [משום ספק ברכות להקל (שעה""צ ס""ק ב', ביה""ל ד""ה אם)] {ונראה דמודה החיי""א כשאחד מכשיר השני בודאי יברך רק על העיקר, ולא פליג אלא כששניהם עיקר ואחד מהם הרוב}, וכתב הביה""ל עצה לצאת גם לדעת החיי""א והיינו למעך המאכל הטפל ולערבו עם המאכל העיקר ואז לכו""ע רק יברך על העיקר [ויש עוד שיטה דגר""ז (סי' ר""ב סעי' כ""ג, סי' ר""ד סעי' י""ז) דס""ל דאם נאפו יחדו או בחמשת מיני דגן הוי תערובות אבל אם לא נאפו יחדו ואינו מה' מינים אינו תערובות (משנה ערוכה פ""ה הע' ב'), ובאמת המ""ב לעיל (סי' קס""ח ס""ק מ""ה) כתב דאם נאפו יחדו לעולם רק יברך ברכה אחת ואם לא נאפו יחדו צריך לברך ב' ברכות אם המרקחת אינו בא ללפת את הדובשנים, ונראה דזהו דוקא ברוב מרקחת וכל שיש בו על כן צריך לברך ב' ברכות אבל ברוב דובשנים בודאי רק יברך במ""מ, ועוד נראה דזהו דוקא התם דבאמת העיקר הוא המרקחת אבל אם שניהם עיקרים בשוה רק יברך על החמשת מינים אע""פ שהוא המיעוט וכדמשמע מביה""ל כאן], ויש להוסיף דמי שרוצה להחמיר כהחיי""א צריך להחמיר גם לגבי ברכה אחרונה דאם אכל כזית של מיני דגן עם דברים אחרים לפי הפמ""ג סגי בעל המחיה אבל לפי החיי""א צריך גם לברך בורא נפשות."	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שניהם עיקר, מה הדין אם רוצה המיעוט?	"כתב הדה""ח (מובא בביה""ל ד""ה אם) דאזלינן בתר כוונתו והמיעוט הוא העיקר, ורק בסתם הרוב הוא העיקר, אבל לא יכוין כנגד מנהג כל העולם דאז יתכן דאמרינן בטלה דעתו [והמשנה ערוכה (פ""ח סעי' ח') הביא ראיה לזה ממליח ופת דס""ל להב""ח דצ""ל דאכל הפירות מתוקים תחילה דהרי הדרך הוא לאכול פת עם המליח]"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחצה על מחצה?	"כתבו הדרישה (סי' ר""ח ס""ק א') והפמ""ג (סי' ר""ח א""א ס""ק י""א) דא""א לצמצם ויש לחוש שמא יש כאן רוב ולפיכך יש להוסיף עד שודאי אחד מהם הוי הרוב [ומכאן משמע דבעצם הרוב הוא החשוב, ויש לדחות דדעת בני אדם הוא על הרוב], ואם זה לא אפשר כתב המשנה ערוכה (פ""ג סעי' י') דיש לברך על כל אחד בפנ""ע ולכוין שלא להוציא השני {אבל עדיף טפי להוציא עצמו מידי ספק}, אבל השע""ת (סי' ר""ג ס""ק ד') כתב במחצה העץ ומחצה האדמה יש לברך בפה""א דהיא הברכה הכוללת טפי {ואפשר דמיירי כשאינו יכול להוסיף על אחד מהמינים}."	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על קריספיקס?	"יש בזה מח' גדולה בין פוסקי זמנינו, ונראה דהפשטות הוא לברך במ""מ דצד האורז גדול יותר מצד התירס."	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש 1) שלשים אחוזים העץ, שלשים אחוזים שהכל, וארבעים אחוזים האדמה 2) שליש תפוחים ושליש תפוזים ושליש בננה 3) ששים תפוחים וארבעים ענבים?	"1) כתב המשנה ערוכה (פ""ג סעי' י""א) דצריך לברך ג' ברכות דכאן ליכא רוב {וצ""ב מה יעשה אם הוא תערובות שא""א להפרידם [ושו""מ דהוא ס""ל דיברך על מינים אחרים (משנה ערוכה פ""ח סעי' י""ט), ולפי השע""ת (סי' ר""ג ס""ק ד') י""ל שיברך שהכל דהיא הברכה הכוללת טפי], ונראה יותר דכמו שיכול ליזל בתר המיעוט, ה""נ יכול ליזל בתר המין מרובה אע""פ שאינו הרוב, וזהו מסתמא העיקר} 2) כתב המשנה ערוכה (פ""ג סעי' י""ב) דה""נ ליכא רוב דאזלינן בתר רוב מין ולא רוב ברכה {וכן שמעתי מהגר""מ היינעמאן שליט""א}, ודלא כהרבה אחרונים (וזאת הברכה פי""א) דהביא בשם רשז""א וריש""א דס""ל דאזלינן בתר רוב ברכה {וה""נ צ""ב מה יעשה אם א""א להפרידם, ונראה יותר דבודאי העיקר הוא המין ולא הברכה, אבל כאן הוי כמו הפרישה והפמ""ג דא""א לצמצם וצריך להוסיף על מין אחד כדי שיהיה המרובה} 3) נראה פשוט דצריך לברך על התפוחים שהרי הענבים בטלים, וזהו הראיה דאזלינן בתר רוב מין ולא רוב ברכה [דאי אמרת דאזלינן בתר רוב ברכה נמצא שהענבים אינם בטלים בתפוחים וצריך לברך על הענבים]"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי פת נעשה טפל 1) לדבר מליח 2) לדבר חריף?	"1) הטור משמע בכל אופן שאוכל דבר מליח ואוכל פת אח""כ שלא יזיקנו בגרונו נחשב כטפל, וכן פסק הט""ז (ס""ק ב') ,אבל השעה""צ (ס""ק ט') הביא הרבה אחרונים דס""ל דדוקא כשאוכל פירות מתוקים תחילה ואח""כ מוכרח לאכול הדבר מליח אז אמרינן שהפת טפל אבל אם הוא אוכל דבר מליח לכתחילה לא אמרינן שהפת טפל לה, ומשמע מהב""ח דהטעם הוא מפני שכן דרך העולם לאכול דבר מליח עם פת וא""כ אינו טפל אלא אם הוא מוכרח לאכול הדבר מליח (משנה ערוכה) 2) מבואר ממג""א (ס""ק ג') והמ""ב (ס""ק ה') דהפת נעשה טפל ליין שרף, וכן בשעה""צ (ס""ק כ""ג) דהפת נעשה טפל לצנון"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מיירי כשאכל פירות מתוקים קודם שאכל המליח, למה בירך על המליח?	"תרצו תוס' ברכות (מ""ד ע""א) דמיירי כשלא אכל הפירות באותו מעמד א""נ כשאכל הפירות לא היה שם המליח והפת דלא היה יודע שיחלש לבו מחמת המתיקות (מובא במג""א ס""ק ב' בסדר הפוכה)"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליטול את ידיו כשאוכל פת הטפלה?	"המג""א (ס""ק ג') הביא מח' בין השל""ה דס""ל דצריך ליטול את ידיו ותשובת הרמ""א דס""ל דא""צ, והכריע המ""ב לעיל (סי' קנ""ח ס""ק י') דאם אוכל פחות מכזית א""צ ליטול כלל, ואם אוכל כזית או יותר יש לו ליטול בלא ברכה."	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אכל כחצי זית מליח וכחצי זית פת, האם מצטרף לכזית?	"מצטרף לכזית לברך אחריו בורא נפשות (כה""ח ס""ק ב', אג""מ או""ח ח""ד סי' מ""ב) [ולפי""ז צריך ליזהר בטפל בריה כגון שומשום ע""ג בארעקא דאפי' אם אוכל ודאי פחות מכזית מזונות מ""מ יש ספק ברכה אחרונה מחמת השומשום]"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אוכל הפת בשתי כוונות, להפיג המרירות וגם לסעוד?	"צריך לברך עליו [אבל גם צריך לברך על היין שרף וכדומה דפשוט דאין היין שרף טפל להפת], ואפי' על האכילה ראשונה צריך לברך (שעה""צ ס""ק י""ט), והמג""א (ס""ק ג') הביא מהשל""ה דטוב למנוע מלאכול פת בשעת השתיה כי מי יוכל להבחין אם אוכלו משום מילוי הכרס או למיתוק השתיה (מ""ב ס""ק ה') [הא דאמרינן דאם כוונתו גם לסעוד דצריך לברך עליו זהו דוקא מסוג טפל שהוא בא להפיג המרירות וכדומה [סוג א'] אבל בטפל שהוא בא להכשיר המאכל, אז אפי' אם ג""כ מכוין לאוכלו אפ""ה טפל הוא (שעה""צ ס""ק כ""א) [וביאר המשנה ערוכה (הקדמה הע' ג') דכיון שהוא רוצה לאוכלה לטעם, אפי' כשהוא תאב לו אמרינן דכוונתו הוא רק להטעים העיקר מאכל והוי כמו שהוא תאב מלח במאכל]"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא טובל את פתו ביין שרף בסוף הסעודה?	"כתב המג""א (ס""ק ג') פשוט דרק צריך לברך על היין שרף, והוסיף המ""ב (ס""ק ה') דמשמע מהא""ר דיש לברך על היין שרף בפנ""ע ולא כשטובל הפת בתוכו [וביאר המשנה ערוכה דחושש שמא היין שרף נחשב כבאין מחמת הסעודה ואינו כ""כ עיקר בפנ""ע], והערוה""ש (סעי' ז') כתב דפשוט דהפת הוא העיקר ואין לברך על יין שרף אלא כשהוא שותהו לאחר בהמ""ז."	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמברך על העיקר האם צריך לכוין להוציא את הטפל?	"כתב השל""ה (מובא במג""א ס""ק ב', עם הגהת נתיב חיים) דצריך דעת בהדיא או שדרכו בכך רוב פעמים דהוי כאילו דעתו עליו, ואם לא היה דעתו עליו [אם שינה את מקומו] צריך לברך שהכל על הטפל (מ""ב ס""ק ד') {ויש לפרש שהמ""ב מכריע כהמג""א שבסוף הסעי' אם הברכה על העיקר שהכל כמו כן הברכה על הטפל שהכל אבל אם יש ברכה אחרת על העיקר צריך לברך ברכה הראויה על הטפל, וכאן המ""ב הביא המג""א והוא מיירי בעיקר דג מליח או בעיקר משקה ששניהם שהכל, וכן מדויק בדברי המ""ב ""דומיא דפסק הרמ""א"" ואינו ממש כפסק הרמ""א, וכ""כ המשנה ערוכה בפירוש ראשון בהערות על המ""ב (הע' ס""ו) ודלא כמסקנתו}, ומכאן הוכיחו האחרונים [חזו""א (או""ח סי' כ""ז ס""ק ט'), עמק ברכה (ברכות הנהנין אות ה') האג""מ (או""ח ח""ד סי' מ""ב)] דאין הפשט דטפל א""צ ברכה אלא שהברכה על העיקר פוטר את הטפל, ולפיכך חידש הברכת הבית (שער י""ד סעי' ט""ו) ורשז""א (שש""כ פ""מ הע' רל""א) דאם אוכל סוכר לאחר שאכל תרופה להמתיק המרירות צריך לברך עליו שהרי הוא לא בירך על התרופה (מ""ב דרשו) {ולפי""ז נמצא דצריך לברך שהכל על התרופות שיש בהם מתיקות אע""פ שאינם מאכלים כלל, אכן לפי מש""כ האחרונים בסמוך דאם הטפל בטל בתוך מאכל א""צ לברך עליו ה""נ א""צ לברך עליו}]"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא כוון להוציא את הטפל אבל הוא נתערב בתוך העיקר?	"רשז""א (שש""כ ח""ג פמ""ח הע' קט""ו) מסתפק בדבר זה, אבל הרבה אחרונים (אג""מ יו""ד ח""ד סי' מ""ח אות ה', חוט שני, שבט הלוי) ס""ל דהוא בטל כגון כשהוסיפו סוכר אח""כ או הוסיפו מלח להתבשיל או הוסיפו מעט מים חמים או צוננין [והמשנה ערוכה (פ""ז סעי' ט') ס""ל דצריך לברך]"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אכל פיצוחים מלוחים ורוצה לשתות מים אח""כ [ודעתו עליו]?"	"אם שותה להעביר המליחות הרי הוא טפל וא""צ לברך עליו, אבל אם ע""י המליחות נגרם שיהיה צמא ושותה להרוות צמאונו אינו טפל, וכיון שקשה להבחין ביניהם טוב לברך שהכל לפני כן או על דבר אחר (משנה ערוכה פ""ב סעי' ח')"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא אוכל כדי לעכל המאכל?	"אינו טפל להמאכל אלא ע""י המאכל נגרם תוצאה שמרגיש כבדות בבטנו (וכן מבואר ממ""ב לעיל סי' קע""ד ס""ק ל""ט), וה""ה כשאוכל תרופה כנגד צרבת (ליחות השורפים בגרונו) שאינו טפל להמאכל אלא אוכלו מחמת תוצאה מהמאכל (משנה ערוכה פ""ב סעי' י""א - י""ב, דלא כפסק""ת סעי' י""א)"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הטפל חביב עליו יותר מן העיקר?	"אע""פ שפשטות האור זרוע והרמ""א משמע דצריך לברך על הטפל תחילה, מבואר בהאור זרוע בפנים דמיירי כשאינו טפל, וממילא פשוט דיש להקדים ""הטפל"" דאין ברכותיהן שוות והוא חביב טפי (מג""א ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ט""ו) {וק""ק למה כתב המג""א הטעם מפני שהוא משבעת המינים, הול""ל מפני שהוא חביב}, וזהו נמי כוונת הט""ז (ס""ק ז', ומובא במ""ב ס""ק י""א) דאם אוכל הטפל תחילה והוא חביב לו צריך לברך עליו ברכה הראויה לו, והערוה""ש (סעי' ו') ביאר דמיירי בדבר שבדרך כלל חביב לו טפי אבל עכשיו אינו חביב לו אלא טפל, ועל זה אמרינן כיון שבדרך כלל הוא חביב ה""נ צריך לברך עליו ברכה הראויה לו."	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשאוכל פת כיסנין עם גבינה, מתי צריך לברך ג""כ על הגבינה ומתי א""צ?"	"מסתמא הגבינה בא ללפת את הפת כיסנין א""צ לברך על הגבינה אע""פ שתואב לאוכלה (מ""ב ס""ק ו') [ואם העיקר הוא הגבינה וגם כוונתו על הטפל שהוא הפת כיסנין אז צריך לברך ב' ברכות כשאינם נאפין יחדו (שעה""צ ס""ק כ""א, מ""ב לעיל סי' קס""ח ס""ק מ""ה)"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לברך על הטפל תחילה?	"כתב התרוה""ד דצריך לברך עליו, וביאר המהר""ח או""ז דצריך לברך עליו שהכל, וכ""כ הדרכ""מ (ס""ק ב') [והציע הביה""ל (ד""ה ואינו) דהרמ""א לשיטתו דס""ל דעל רפואה נמי הפסד ברכתו הראויה וצריך לברך לעולם שהכל, אבל חילק דשאני התם דאין בריאים רגילין בו כלל לפיכך ברכתו שהכל משא""כ בנד""ד], אבל הב""י חולק עליו וס""ל דצריך לברך הברכה הראויה לה (וכ""כ הערוה""ש סעי' ג'), והמג""א (ס""ק ד') ביאר המהר""ח או""ז דדוקא כשברכה על העיקר ג""כ שהכל אז צריך לברך שהכל על הטפל אבל אם יש ברכה אחרת על העיקר אז צריך לברך ברכה הראויה לה ג""כ על הטפל, ולהלכה כיון שיש כאן מח' גדולה טוב למנוע לגמרי מלאכול הטפל קודם לעיקר (מ""ב ס""ק י') {ומעיקר הדין נראה להכריע כהמג""א}"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הוא ברכה שא""צ אם רוצה לברך על הטפל תחילה?"	"כתב השע""ת (ס""ק ב.) בשם האבן העוזר דאינו ברכה שא""צ אלא כשמברך ברכה על מאכל שהיה ראויה להיות נפטר ע""י הברכה שתקנו חז""ל אבל אם יהיה נפטר רק מחמת עיקר וטפל אז יכול לברך על הטפל הברכה הראויה לה תחילה {אכן ראיתי בשם הברכת הבית דאף בזה שייך ברכה שא""צ, אמנם במקום ספק ברכות בודאי מותר לברך על הטפל תחילה לצאת מידי כל ספק}"	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר דתערובות?	"כתב הערוה""ש (סעי' ב') דאם בדרך כלל אוכלים המינים בכף אחת [או אוכל מעט מזה ומעט מזה] נחשב כתערובות ויברך רק על העיקר ואפי' אם אירע שלקח רק מין אחד על הכף {ונראה דתלוי על רוב פעמים שאוכל מהכף} אבל אם בדרך כלל אוכל המינים זה אחר זה אין זה תערובות {ומשמע דאפי' בחתיכות גדולות נחשב כתערובות אם אוכל אותם בלי סדר, אבל האחרונים (משנה ערוכה פ""ה סעי' ה', ועוד) הבינו דהערוה""ש ס""ל דתלוי אם בדרך כלל עולה בכף אחד, וא""כ מה שכתב הערוה""ש דהוא אוכל דבר זה קודם התשביל או אח""כ היינו כל כף וכף בפנ""ע שאוכל זה בפנ""ע על כף אחת ואוכל זה בפנ""ע על כף אחת, ונראה דאין נפק""מ בזה בין אם נתבשלו יחדו או לא} "	סימן ריב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאוכל מרקחת עם רקיקין דקין?	"אם הרקיקין עשוין רק לדבק ושלא יטנפו את ידיו פשוט דאינו מברך אלא על המרקחת (ב""י בשם כל בו), אבל אם הרקיקין טובים צריך לברך עליהם (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ג), ואם צריך לברך ג""כ על המרקחת תלוי אם הם באים ללפת את הרקיקין דאז א""צ לברך על המרקחת אבל אם לא נאפו יחדו ורק הניח המרקחת אח""כ עליו ואינו בא ללפת הרקיקין אז צריך לברך ג""כ על המרקחת (מ""ב לעיל סי' קס""ח ס""ק מ""ה) {ועי' מש""כ שם דזהו דוקא כשעיקר אכילתו הוא המרקחת אלא שגם רוצה לאכול הדובשנים אבל אם הוא אוכל שני מאכלים בתערובות אפי' אם אינם נאפים יחדו יברך רק מזוזנות}"	סימן ריב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מברך על יין וברכת הריח?	"בתחילה יברך על היין [ואוחזו ביד ימין] ואח""כ יברך ברכת הריח (טור) [וביאר הב""י דשייך כאן סמוך לסדרי קדימה בברכות ודיני עיקר וטפל]"	סימן ריב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הברכה על סלט עם croutons?	"מבואר ממ""ב לעיל (סי' קס""ח ס""ק מ""ה, סי' ר""ה ס""ק י""א) דודאי צריך לברך במ""מ על ה-croutons, ונראה דגם צריך לברך על הירקות כיון שאינם נאפים יחדו ואינם באים ללפת את המין מזונות וגם אינם שוין אלא העיקר הוא הסלט והם באים להטעים אותו על כן צריך לברך שני ברכות"	סימן ריב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלאקשין 1) הרבה 2) מעט, בתוך מרק?	"1) עי' מש""כ לעיל (סי' ר""ה) דאם נתבשלו יחדו רק יברך במ""מ אבל אם אינם מבושלים יחדו יברך במ""מ וגם יברך שהכל על דבר אחר אע""פ ששניהם עיקר מ""מ הכא שאני דהוי דבר גוש עם דבר לח 2) עי' מש""כ במ""ב לעיל (סי' קס""ח ס""ק ס""ה) כיון שיש בו ממשות צריך לברך עליו במ""מ אבל גם צריך לברך שהכל על המרק אע""פ שנתבשלו יחדו דהכא שאני דהוי דבר גוש עם דבר לח, ולכתחילה יש לברך שהכל על דבר אחר"	סימן ריב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בטשאלינ""ט?"	"כיון ששניהם דבר גוש וכולם עיקר רק יברך במ""מ [ונחשב תערובות אם יש שעורין ברוב כף וכף]"	סימן ריב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על sushi?	"נראה דברכתו במ""מ דהרוב הוא האורז, ואע""פ שלא נתבשלו יחדו נראה דהוא תערובות ומאכל אחד"	סימן ריב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על cereal שיש בו 40 אחוזים מזונות ו-60 אחוזים שהכל?	"נראה דרק יברך במ""מ כיון ששניהם דבר גוש ושניהם עיקר ממילא רק יברך במ""מ וכמ""ש הביה""ל בתחילת הסימן"	סימן ריב סעיף ב		
